פס"ד בתביעה להשבת מס בולים לגבי רכיב המע"מ בעסקאות ליסינג

לפני תביעה להשבת מס בולים אשר שולם לגבי רכיב המע"מ בנוגע לחוזי ליסינג של רכבים.

רקע כללי ועובדות מוסכמות  -

1. התובעת, הדס מ.ש. חברה לרכב בע"מ (להלן: " התובעת"), הינה חברה העוסקת, בין היתר, בליסינג של כלי רכב. התובעת חותמת על חוזי השכרה/החכרה עם לקוחותיה (להלן: " החוזים"), אשר עיקרם הינו השכרת רכב מסוים לתקופה של כשלוש שנים עם אופציה לרכישת הרכב בתום תקופת השכירות.
2. התובעת קיבלה היתר לביול החוזים "בסימן" מכח חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א-1961 (להלן: " חוק מס בולים"), מאת הנתבעת, מדינת ישראל (להלן: " המדינה") - וזאת בהתאם לאישור שניתן לה ביום 14/11/2000 (מוצג ת/1).
3. היתר זה (להלן: " ההיתר") ניתן בהתאם להוראות החוק והתקנות אשר הוצאו מכוחו, ומאפשר לתובעת לרכז בכל חודש את סך מס הבולים אשר עליה לשלם בגין כל החוזים שנחתמו באותו החודש - ולשלמו בצורה מרוכזת. אחד מתנאי ההיתר הינו הטבעת "סימן" בעמוד הראשון של כל חוזה הכולל את מספרו של האישור שניתן לתובעת (ובמקרה דנן - אישור מס' ל.י.ס/10).
4. אין אף חולק כי בהתאם להיתר - שולם מס בולים לגבי החוזים -  בשנים 2000 עד 2005.

המחלוקת בין הצדדים -

5. לטענת התובעת, המס ששולם התייחס לתמורה החוזית מכח החוזים וכי התמורה כוללת גם מע"מ. לשיטתה, אין מקום לגבות מס בולים על המע"מ, וזאת בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 222/00, 658/00 מדינת ישראל נ' שיכון ובינוי אחזקות בע"מ ואח', פ"ד נט (1) 33 (להלן: " פס"ד שיכון ובינוי"). התובעת טוענת כי על המדינה להשיב לה את המס ששולם לגבי המע"מ - וזאת בסך 74,601 ש"ח, בהתייחס לשנים 2000 עד 2005.
6. לטענת המדינה, אין מקום להשבת סכום זה או אחר. תחילה, המדינה טוענת כי ההלכה שנקבעה בפס"ד שיכון ובינוי אינה מחייבת, וזאת לאור שנאמר בדיון הנוסף שהתקיים לגבי פס"ד שיכון ובינוי - דנ"א 4239/03 מדינת ישראל נ' שיכון ובינוי אחזקות בע"מ ואח', מיום 6/2/2006 - פורסם בנבו, להלן: " הדיון הנוסף"). בנוסף, טוענת המדינה כי התביעה התיישנה וכי אין יריבות בין התובעת לבין המדינה שכן התובעת לא שילמה בעצמה את מס הבולים. לחילופין, טוענת המדינה לקיזוז סכומים שהיו אמורים להשתלם ולא שולמו, וזאת בהתייחס למס בולים לגבי תקופת האופציה הקיימת בחוזים.

ההסדר הדיוני -

7. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר מוטי זנדברג, מנהלה של התובעת. מטעם המדינה הוגש תצהירו של מר עאמר סלימאן, מבקר חשבונות בכיר במשרדי מע"מ בחיפה.
8. בנוסף הוגש ההיתר (ת/1) ותכתובת נוספת בין הצדדים לגבי בקשה לקבלת היתר נוסף בשנת 2004 (נ/1).
9. בהמלצת בהמ"ש, הצדדים הסכימו להגיש סיכומים בכתב ללא חקירת המצהירים.

דיון -

10. לאחר בחינת הראיות שהונחו לפני ושקילת טענות הצדדים בסיכומיהם בכתב - מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת מהנימוקים המפורטים להלן.

האם פס"ד בינוי ושיכון מחייב ?

11. אזכיר כי פס"ד בינוי ושיכון ניתן במסגרת דיון בערעור שהוגש על פסק דין של בהמ"ש המחוזי בתל-אביב (ה"פ 10211/99) מיום 26/10/1999, שם נפסק ע"י כב' הש' גרסטל שאין לשלם מס בולים על רכיב המע"מ. הערעור נדחה, מפי כב' הש' אנגלרד - משמע, שבהמ"ש העליון מצא שאין להטיל מס בולים על המע"מ. המדינה עתרה לקיום דיון נוסף לגבי פס"ד בינוי ושיכון - אך טרם הוכרעה הבקשה לגופה, הותקנו תקנות אשר משמעותם היתה ביטול דה פקטו של מס הבולים. בהתאם, נדחתה העתירה לקיום דיון נוסף, תוך שבהמ"ש, מפי כב' הש' חשין, קבע שאין לראות בדחיית העתירה כדחייתן של טענות המדינה לגופם של דברים ואין בדחייה כדי למנוע מהמדינה להעלות טענות בנוגע לסוגיית המע"מ בהליכים עתידיים.
12. קראתי בעיון את התייחסות הצדדים להערותיו של בהמ"ש העליון בדיון הנוסף ואת הפרשנות שכל צד מעניק לאותם דברים.
13. כשלעצמי אני סבורה כי אמנם בהמ"ש העליון איפשר למדינה "לפתוח מחדש" את סוגית המע"מ בתיקים אחרים, אך אני סבורה כי הכוונה היתה לפתיחת פתח לשינוי ההלכה על ידי בהמ"ש העליון ולא על ידי הערכאות הנמוכות (וראו את המשפט האחרון שבפסקה 9 לפסה"ד בדיון הנוסף) ואני סבורה כי עד אז ההלכה שנקבעה בפס"ד שיכון ובינוי מחייבת.